חטיף גרנולה ביתי · אפיה עם אמא

אני רעבה.

רגע, כבר חוזרת………

היום אני אופה חטיפי גרנולה לילדים. (לא רק!)

מי לא מכיר את "אמא, אפשר ממתק?", "אמא בא לי משו" או "אמא, אני רעב". זה תמיד נאמר בטון כזה מתמשך, מתחנחן, שרק נאשר איזה במבה/ביסלי/וופל ואחרים.

אז היה לי רעיון להכין חטיף אנרגיה קטן.

בבוקר, רגע לפני היציאה לבית הספר, כחטיף אחה"צ כשחוזרים מהגן, לנשנוש קליל בין לבין… וכן, גם לך!! שיבולת שועל תמיד נשמע לי כמו משהו בריא. טוב, אז זה לא שאין בחטיף סוכר, אבל לפחות תדעו היטב מה יש בתוכו. אם כבר חטיף, שיהיה טעים, קליל וביתי.

  פתאום שמתי לב לשילוב הצבעים המעניין במתכון: לבן, חום ושחור. אהבתי!!

אז לאפיית חטיפי הגרנולה, קראתי למיילי – העוזרת הפרטית שלי.

תהליך העבודה מאוד פשוט.

הכנסנו את כל החומרים היבשים לקערה (שיבולת שועל + קמח + סוכר חום + קוקוס + מלח+ פצפוצי שוקולד). מיילי עירבבה הכל יחד. בקערה נפרדת ערבבנו את השמן, דבש ותמצית הוניל.

שפכנו את התערובת הנוזלית לקערת היבשים וערבבנו הכל יחד.

בשלב הראשוני, התערובת דביקה, אך לאט לאט התערובת הופכת לחה ומתחילה להתפורר. וכך זה צריך להיות.

מיילי שפכה את התערובת לתבנית בינונית,

ואני הידקתי את התערובת בעזרת משטח חלק. אפשר גם להשטיח וליישר עם הידיים או בעזרת כוס. מה שנראה לכם שיכול לעבוד.

סוד כמוס #204

כמעט בכל עוגה שאני מכינה, אני שמה חלק קטן מהתערובת בקאפקייק קטנים או במגשיות למנות אישיות (בד"כ שלוש). זה כיף כי:

אם זו פעם ראשונה שהכנתם עוגה ומגיעים אורחים, אל חשש, תוכלו לטעום רגע לפני שתגישו.

כי תמיד כיף לחלק לחברים, שכנים וסבתות (מי שבסביבה, מקבל!).

וכי צריך לשמור על העוגה שלמה ויש שלושה ברווזים קטנים שחייבים, אבל חייבים, לטעום מהעוגה :)

הכנסנו לאפיה של כ-40 דקות על חום של 160 מעלות.

מיד כשהוצאנו את התבנית מהתנור, הורדתי את נייר האפיה והגרנולה על קרש חיתוך (העיסה עדיין לחה)

והתחלתי לחתוך בסכין חדה לפי גודל החטיף שבחרתי. אפשר אצבעות, אפשר מרובעים.. מה שמתחשק.

צריך לעבוד מהר יחסית, כי קשה יותר לחתוך כשהתערובת מתקשה.

זהו, נורא כייפי ומאוד… מאוד… מוצלח. כולם ממש התלהבו ועברתי את מבחן הילדים.

קצר צ'יק:

להכין קערת יבשים

לערבב קערת רטובים

לערבב הכל יחד

להריח ולהתלהב

לשטח על תבנית

לאפות 40 דק' על 160 מעלות או עד גוון זהבהב

לחתוך מיד כשמוציאים מהתנור

לחכות שיתקרר

לאכול!!!

ספרו לי איך יצא 

ועד הפעם הבאה – תהנו!
סיון